כל תכני עושים היסטוריה

הקהילה שלנו ביקשה - ובמקום הראשון בפער יפה יצא: איך להשתמש נכון בקרסרקרסר מרגיש כמו קסם בהתחלה. ואז - הוא מייצר לכם תיקיות שלא ביקשתם, שם אימוג'יס בקוד, ושורף את כל התקציב החודשי בשלושה ימים.מור חננוביץ' מגיעה לספר איך לעבוד עם קרסר בצורה החכמה: איך להשתמש בשלושת המודים (Agent, Ask, Plan) בלי לבזבז טוקנים, איך Rules וCommands הופכים את Cursor לעובד אידיאלי שמבין בדיוק מה אתם רוצים, ואיך MCP של Jira הפך תכנון של שבועיים לעבודה של דקות.תשמעו על הטריק שחיסל את Stack Overflow (Command-K בטרמינל), על Chatbot Arena שעוזר לכם לבחור מודל לפי הסגנון שאתם אוהבים, ועל AutoRun שמפסיק לשאול אתכם אישור על כל pip install.גם: למה Gemini בולע 7 ג'יגה של קבצים כאילו כלום, איך LLM as a Judge עוזר לבדוק אם הטסטים שלכם טובים, ואיזה Features נעלמים מ-VS Code בגלל מלחמת הענקים.האזנה נעימה, עמית בן דור.

טכנולוגיה חדשה וחברות הייעוץ הגדולות עזרו לחברות ותאגידים גדולים לפרוש ולהטמיע אותה, אבל הופעת הבינה המלאכותית מאיימת להתיר את הקשר הסימביוטי הזה. חברות הבינה המלאכותית מפתחות שירותי בינה מלאכותית שמעבדים ערימות עצומות של דאטה ממקורות שונים, מוצאים בתוכם תבניות ודפוסים ועל בסיס התבניות האלו הם מייצרים תחזיות והמלצות שאותם הם מציגים בצורה משכנעת בדוחות מנומקים. האם זה לא בדיוק, אבל בדיוק השירות שמציעות חברות הייעוץ הגדולות? התשובה היא לא, זה לא בדיוק השירות אבל זה מאוד קרוב. מספיק קרוב כדי לטלטל את תעשיית הייעוץ שמגלגלת מאות מיליארדי דולרים בשנה ומעסיקה יותר מ-1.5מיליון עובדים. הטלטלה באה לידי ביטוי בפיטורים המוניים, עיכוב בגיוסי עובדים, בשינוי דרמטי במבנה חברות הייעוץ ואפילו במודל העסקי שלהן. היא גרמה לבכירים בתעשייה לטעון: "מדובר באיום קיומי". קישורים: האם הבינה המלאכותית תהיה מק'ינזי החדשה? https://www.newyorker.com/science/annals-of-artificial-intelligence/will-ai-become-the-new-mckinsey האם בינה מלאכותית תחליף את היועצים? https://www.forbes.com/sites/jodiecook/2024/02/20/will-ai-replace-consultants-heres-what-business-owners-say/ אקסנצ'ר מפטרת 11 אלף עובדים https://thecsrjournal.in/accenture-cuts-11000-jobs-but-expands-ai-hiring-globally חברות הייעוץ החדשות https://www.businessinsider.com/mckinsey-bcg-and-deloitte-competition-small-boutique-specialized-ai-2025-4

עושים חשבון מנתחים את ההצהרות של שר האוצר על מצב הכלכלה ואת תוכניתו הכלכלית. האם הכלכלה באמת במצב מצוין לאור העלייה בבורסה, התחזקות השקל, והאבטלה הנמוכה, כפי ששר האוצר, וראש הממשלה טוענים, או, אולי, המצב פחות טוב? ומה לגבי תוכניתו הכלכלית של שר האוצר: האם רצוי להקל במס על עולים חדשים? האם נכון לחשוף את משק החלב לתחרות? האם רצוי להקל בנטל המס על המעמד הבינוני? האם רצוי למסות קרקע? והאם הציונות עדיין נשענת על עליה והתיישבות? בסוף הפרק: תשובות לשאלות המאזינים. אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌 מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.🎧 להאזנה לכל הפרקים ללא עלות היכנסו לאתר של רשת עושים היסטוריה בלינק הזה ולצפייה הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩 לעמוד האינסטגרם לחצו כאן לעמוד הפייסבוק לחצו כאן לעמוד הטוויטר לחצו כאן לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

ליהי גבע ליסר סבלה שנים מכאב כרוני באגן שהגביל את חייה. עשרות רופאים, בדיקות, וטיפולים לא עזרו - עד שגילתה שהכאב שלה אמיתי לחלוטין, אך לא נובע מנזק גופני. במוחה נוצרו מעגלים עצביים שלמדו להפעיל כאב גם ללא סיבה פיזית. היום היא עו"ס קלינית ופסיכותרפיסטית שמטפלת בכאב נוירופלסטי - כאב כרוני שמורגש בגוף אבל מקורו במוח ולא באיבר פגוע, ומסתבר שהשכיחות של הכאב הזה עצומה - למשל, מחקר בתחום מראה ש-85% מכאבי הגב הכרוניים הם נוירופלסטיים, כלומר- הגב תקין, אבל המח מייצר כאב גב. החדשות הטובות הן שטיפול ייעודי מצליח להפחית כאב אצל 66% מהסובלים! ליהי גבע ליסר מתארחת בפרק מיוחד שבו נדבר על מנגנון הכאב, על האופן שבו עיסוק בכאב ופחד ממנו משמרים אותו, ועל הקשר בין ביקורת עצמית או דיכוי רגשות לכאב כרוני. אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌 מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.🎧 להאזנה לכל הפרקים ללא עלות היכנסו לאתר של רשת עושים היסטוריה בלינק הזה ולצפייה הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 🤩 לעמוד האינסטגרם לחצו כאן לעמוד הפייסבוק לחצו כאן לעמוד הטוויטר לחצו כאן לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

We know there are problems in our security systems, but we can't and shouldn't fix everything. What do we fix? Who decides? How do we explain what's reasonable to people who do decide? Kayne McGladrey, CEO In Residence at Hyperproof, joins us to explore risk, communication, and a surprising role for insurance.

שולץ חשב שהדרך שלו לפסגה תעבור דרך הבמות של המועדונים הקטנים. אתם יודעים, כמו שכתוב במדריך לסטנדאפיסט השאפתן. אז הוא ניסה וניסה, אבל אף דלת לא נפתחה. אז הוא ניסה דרך החלון, אבל נחסם גם שם. אז הוא החליט לקדוח פתח כניסה בעצמו. מאז, אם הוא עצר כדי להביט לאחור, זה רק כדי להעריך את הדלת המדהימה שעבר. הצטרפו אליי לפרק החמישי (והאחרון!) של סדרת 'חמישה קומיקאים שאתם חייבים להכיר'. יהיה כיף.

זה שמשהו מזויף לא אומר שהוא לא אותנטי. ב-1883 הציג סוחר העתיקות מוזס שפירא מגילות קדומות עם גרסא שונה של ספר דברים. הבריטיש מוזיאום הציע לו סכום דמיוני עבור תגליתו אך לבסוף הוכרז כזייפן והתאבד. 64 שנים אחר כך התגלו מגילות ים המלח בקומראן, בדיוק כפי שתיאר. בעידן שבו הפייק זו המנה העיקרית שלנו בפיד, נשוב לתעלומה של הנוכל מירושלים , וננסה לשפוך עליה אור חדש. האם היו 11 דיברות בהר סיני ולא 10, והאם זה משפיע על הציון שלנו בתנ"ך?

ממי לוי חוזר מאנטרקטיקה עם אזהרה: מולטי קלאוד זה לא מה שחשבתם. OpenAI עוברת לOracle. חברות שהתמחו רק ב-Azure התעוררו לסיוט אחרי מכרז נימבוס. וארגונים ענקיים נופלים כי הם תלויים ברג'ן אחד. אז מה עושים? בפרק הזה ממי מפרק את כל המיתוסים: למה "Vendor Lock-in" זו לא סיבה טובה, מתי מחיר באמת משנה, והאם Redundancy זה באמת ביטוח. הוא מדרג ארבע סיבות עיקריות למולטי קלאוד בסקאלה של 1 עד 10, וחושף מתי זה פשוט מכפיל את הבעיות במקום לפתור אותן. בונוס למפתחים: למה השוק צמא למי שמכיר כמה עננים, ואיך זה יכול לשנות את הקריירה שלכם. האזנה נעימה, עמית בן דור.

פרק חדש בעושים תנ"ך - והפעם אודות שני ספרים שלכאורה יש בניהם (סוג של...) עימות: מלכים ודברי הימים. אז למה בכלל יש לנו שני ספרים שמספרים לכאורה את אותו הסיפור, אודות אותם המאורעות? בפרק זה עם פרופ' חגי משגב נצלול לעימות בין ספר מלכים לספר דברי הימים - שני ספרים שמתארים את אותה תקופה, אבל בצורה שונה לחלוטין. מה ההבדל בין התפיסה ההיסטורית של שני הספרים? או יותר נכון לשאול מה ההבדל בתפיסה ההיסטורית של מחברי הספרים? למה דברי הימים מדלג במקרים רבים על סיפור יציאת מצרים ומתעלם באופן כללי מממלכת ישראל? איך מלך כמו יהושפט הופך פתאום מדמות שולית במלכים למרכזית בדה"י? מה הסיפור האמיתי של מנשה? ולמה חשוב לקרוא את שני הספרים ביחד כדי לקבל מבט תלת-ממדי על האירועים ההיסטוריים שהספרים מתארים? עוד נדבר על בניית זהות בתקופת שיבת ציון, על ההבדלים בתפיסת המושג שכר ועונש בין הספרים, ועל הממצאים הארכיאולוגיים שתומכים בגרסאות השונות המוצגות במלכים ובדה"י. האזנה נעימה, יותם.

אתם לא מתבלבלים, אתם לא סתם ממורמרים, זה לא רק אתם, זה לא רק בתוך הראש שלכם: מוצרים, אתרים ושירותים, שבעבר היו ממש מוצלחים, מדרדרים והופכים לגרועים. וזה קורה בכל מקום, לא רק באינטרנט: חברות תעופה, יצרניות של טלפונים סלולריים, חברות סטרימינג, בתי מלון, כולם היו בעבר נהדרים והתגאתם בכך שאתם לקוחות שלהם, הם היום, בהיעדר המילה מוצלחת יותר... חרא! קורי דוקטורו, אקטיביסט שזכה בשורה של פרסים והוא אחד הכותבים המוכשרים, המצחיקים, החדים והמשפיעים ביותר שפועלים ברשת, טבע בכמה מאמרים שהוא פרסם לפני כמה שנים מילה שמתארת את התהליך שמסביר האירוע הזה: Enshitification, או "שיטיפיקציה". למרות ששיטיפיקציה זכתה להרבה מאוד תשומת לב תקשורתית, רק בסוף 2025 דוקטורו הוציא ספר שמוקדש לה. בהקדמה לספר הוא מסביר: "זו מילה מצחיקה ושובבה. זה מצחיק ושובב לומר אותה ואני גאה בזה", אבל לטענתו הסיבה לפופולריות שלה קשורה לכך שהיא "מקפלת בתוכה תיאוריה שמסבירה את הדעיכה המהירה של הדברים שחשובים לנו, היא מסבירה למה זה קורה ומה עלינו לעשות בנידון". לתשומת לבכם: המילה "חרא" נשמעת בפרק הזה כמה פעמים. קישורים: ספר: שיטיפיקציה – למה כל דבר הפך לגרוע יותר ומה ניתן לעשות בעניין https://www.amazon.com/Enshittification-Everything-Suddenly-Worse-About-ebook/dp/B0DQJ5TWB1

האם צודקים במשרד האוצר שרצוי לבטל את ההטבה במס בקרן ההשתלמות בגלל שהיא בעיקר מטיבה עם העשירים? האם צודקים בהסתדרות שמדובר בניסיון לגזול את "כבשת הרש" של העובד? ואולי בכלל האופוזיציה צודקת בטענה שמוטב לקצץ בבזבזנות לפני שמעלים מיסים? עושים חשבון מנתחים את הוויכוח על הטבות המס בקרן ההשתלמות בראיה רחבה של מערכת המס בכללותה: היקף המס, הפרוגרסיביות של מערכת המס והחשיבות של בחירת מיסוי שמצמצם נטל עודף. ולגבי קרן ההשתלמות? גם האוצר, גם ההסתדרות, וגם האופוזיציה, קצת צודקים וקצת טועים.

ביגפוט לא לבד: לצד קוף-האדם המיתולוגי של צפון אמריקה אפשר למצוא גם את הייטי הטיבטי, האורנג-פדנק מסומטרה, ההיבגון היפני, האלמס הקווקזי ורבים אחרים. מה פשר המשיכה האנושית למפלצות דמוייות-אדם, מה הסיכוי שיצורים כאלה אכן קיימים - ומי מרוויח מכל הסיפור הזה?... האזנה נעימה, רן

פטריס אוניל היה אחד הסטנדאפיסטים הכי אהובים והכי השנואים בתעשיית הקומדיה האמריקאית. הדואליות הזאת הצליחה להתקיים בזכות ההומור האמיץ, החכם והבוטה שלו, ובגלל שאת הבדיחות הכי פוגעניות שלו הוא שמר לחברים ולקולגות, עד לרמה שהם התחילו ממש לפחד ממנו. הצטרפו אליי לפרק הרביעי בסדרת 'חמישה קומיקאים שאתם חייבים להכיר' כדי לעשות כבוד לסטנאדפיסט שקרא לעצמו 'הפיל שבחדר'.

לא הרבה חברות עושות דרך משמעותית להטמעה של AI למפתחים . יש כאלה שזהירות מדי, אחרות קונות רשיונות לכולם ועושות הדרכה שטחית. גונג עשו תהליך אמיתי. דיברנו עם אוהד פרוש, Chief R&D Officer ב-Gong, על תהליך ההטמעה בארגון - איך עושים את זה מלמטה למעלה או מלמעלה למטה, code review אוטומטי שמושך מפתחים להשתמש בכלים, איזה תפקידים חדשים צריך ליצור כדי שזה יעבוד, ועוד פרקטיקות מיוחדות שעוזרות לגרום לזה לעבוד בתהליכי הפיתוח. האזנה נעימה, עמית בן דור.

פרק חדש בעושים תנ"ך והפעם - בראשית ל"ח יהודה ותמר: סיפור בו מככבת דוקא גיבורה ראשית, שעוסק ביבום, זנות, אוננות (?) ונישואי אב לאלמנת בנו למה סיפור יהודה ותמר "תקוע" וקוטע את רצף סיפורי יוסף? מהי המשמעות של חוק היבום בעולם העתיק ובתנ"ך בפרט? מה תפקידן של הזונות והקדושות במקרא? ובמזרח הקדום? למה יהודה מתחתן עם כנענית בניגוד לכל הדפוסים בסיפורי האבות? ומה הקשר בין הסיפור הזה לשושלת בית דוד? בעזרת ד"ר בעז סתוי בהמתארח בפרק ננסה להבין את המסרים החתרניים שמסתתרים בסיפור, את המאבק הסמוי בין ראובן ליהודה, ואת הסיבות שבגללן העורכים של התנ״ך בחרו למקם את הסיפור דווקא כאן. האזנה נעימה, יותם.

למה אנחנו זוכרים מילים של פרסומות ישנות יותר טוב ממה עשינו אתמול בבוקר? למה מוזיקה מסוימת גורמת לנו לרקוד ואחרת גורמת לנו לעצב? מה זה "אפקט מוצרט" והאם הוא באמת הופך תינוקות לחכמים יותר? ומה המדע יכול ללמד אותנו על הכוח המרפא והמאחד של המוזיקה - מחטופים ששרים עומר אדם במנהרות עזה ועד מטופלי פרקינסון שמשפרים את הליכתם בעזרת קצב מוזיקלי. מוזיקה מלווה את האנושות מראשית ההיסטוריה - אבל איך בדיוק היא עובדת על המוח שלנו? בפרק הזה, מתארח עמית עברון, מרצה לפסיכולוגיה ובעל תואר שני במוח, מוזיקה ותודעה, שיסביר על הההשפעה של מוזיקה על המוח.

בחודשים האחרונים נשמעים יותר ויותר קולות, חלקם של מנכ"לי חברות הבינה המלאכותית עצמם, שטוענים שאנחנו נמצאים בתוך בועת בינה מלאכותית, ועדיין, לא מדובר בקביעה שכו-לם מסכימים עליה: יש כאלו שטוענים שמדובר בהגזמה ושפרשנים רבים ממהרים להכריז על בועות שעומדות להתפוצץ כמעט בכל שנה, וכמעט בכל שנה הם טועים. לפני שנכנסתי לתוך המספרים, לתוך הנתונים והטיעונים, גם לי לא היתה דעה מגובשת סביב השאלה האם אנחנו בבועה: האם יש בום של התלהבות מבינה מלאכותית? בוודאי, אבל למה לא? זו טכנולוגיה שעומדת לשנות את העולם, אם לא נתלהב ממנה, ממה נתלהב? האם יש של בום השקעות בבינה מלאכותית? כן, אבל ככה זה תמיד. במסילות רכבת לא השקיעו? באוטוסטרדות לא השקיעו? בהנחת סיבים אופטיים לא השקיעו? השקיעו. אז משקיעים גם עכשיו. בלגאן. ננסה לעשות סדר. ראשית, ננסה להבין ממה בנוי הטיעון שאנחנו נמצאים בבועה, על מה הוא נשען, על אילו נתונים ועד כמה הם משכנעים? לאחר מכן ננסה להבין האם הטיעון לפיו "גם אם יש בועה, זה לא כל כך רע - למעשה, זה אפילו טוב!", האם הטיעון הזה, משכנע. הצטיידו במשאבה או בסיכה: בום. בינה. בועה? קישורים: ג'ף בזוס בשבוע הטכנולוגיה האיטלקי https://www.youtube.com/watch?v=4Vf8pljp1FY מחקר חברת Bain & Co https://www.bain.com/about/media-center/press-releases/20252/$2-trillion-in-new-revenue-needed-to-fund-ais-scaling-trend---bain--companys-6th-annual-global-technology-report/ הטקסט של קורי דוקטרו https://pluralistic.net/2025/09/27/econopocalypse/#subprime-intelligence הניתוח של אד זיטרון https://www.wheresyoured.at/the-case-against-generative-ai ᐧ

אתם חושבים על מישהו ובדיוק הוא מתקשר, או שאתם חושבים על פיצה ובדיוק זוכים בלוטו. צירופי מקרים מדהימים מתרחשים, ככה נדמה, הרבה יותר פעמים משהם היו אמורים לקרות. איך זה קורה - וגם כמה סיפורים על הדברים הפחות סבירים שקרו אי פעם. פרק שהוקלט מול קהל במרכז ענב בת"א ובגריי מודיעין.

קצת אחרי שChatGPT יצא, נטבע המושג Prompt Engineering - איך לבחור את המילים הנכונות כדי לגרום לבינה מלאכותית לעשות בדיוק את מה שאנחנו רוצים. היו נבואות שזה יהפוך למקצוע העתיד, שכל חברה תעסיק מומחים בתחום. מה שקצת פחות קרה. שנתיים וחצי קדימה, אנדריי קרפטי קבע מושג חדש - Context Engineering. האומנות והמדע העדין של מילוי החלון הקונטקסטואלי בדיוק במידע הנכון. בפרק מתארח לי טוויטו, מייסד Lank Talks, לשיחה על איך זה באמת עובד בפועל. איך מונעים מאייג'נטים לקבל קונטקסט לא רלוונטי, למה sub-agents פותרים בעיות שלא ידענו שיש לנו, ואיך מנהלים זיכרון ארגוני נכון. האזנה נעימה, עמית בן דור.

איך פענוח קוד ביולוגי הציל את חייו של ילד (והסוף - מרגש במיוחד), באיזה אופן הבינה המלאכותית משנה את הדרך בה מדענים חושבים על סרטן ומהן התרופות שמתאימות למוטציה אחת בלבד. בפרק הזה של "לפצח את קוד הסרטן", פרופ’ גידי רכבי ופרופ’ רענן ברגר מדברים על רפואה שמבינה את המחלה מבפנים – מהגנום ועד האלגוריתם ואיך נחנך את דור הרופאים הבא בעולם ההולך ומשתנה לנגד עינינו