כל תכני עושים היסטוריה

העוזי לא היה רק תת-מקלע: הוא היה אייקון ישראלי שצלליתו, יש אומרים, הייתה מפורסמת כמעט כמו זו של בקבוק קוקה קולה והשפן של פלייבוי. עוזיאל גל, האיש שהמציא אותו, נחשב בעיני רבים לאחד הגאונים הגדולים של עולם הנשק. אבל סיפורו של העוזי הוא לא רק סיפור על קנים ובריחים: הוא גם סיפור על יריבויות עזות וקרבות פוליטיים מכוערים, כסף גל - וגם שיברון לב. אורח בפרק: אלי אשד, מהבלוג 'המולטי-יקום של אלי אשד', פנינה תרבותית מרתקת ואחד האתרים האהובים עלי. תודה לפודקאסטרים שתרמו את קולם לפרק: אילן אבקסיס מהפודקאסט 'דברי הימים', יפתח מזור מ'פה ושם בארץ ישראל', יובל מלחי מ'קטעים', רן תבורי מ'רברס עם פלטפורמה', ראם שרמן ודורון ניר מ'גיקונומי', אבי וולר מ'ההיסטוריה של האימפריה הרומית', עידן כהן שהיה אז העורך הראשי של סיפור משפחתי, ועוד שני פודקאסטרים אמריקניים שהכרתי - ג'ונתן אוקס, ופיליפ וליקה. האזנה נעימה, רן

מה יקרה אם נוציא לים התיכון את הפקק וכל המים יצאו? ככל שזה נשמע כמו תסריט מופרע, הדבר הזה בדיוק - אוקיי, אז משהו די דומה - כבר קרה. שני סיפורים שונים שנשמעים מופרכים לחלוטין על מקווי מים שהיו שם, ואז כבר לא.

ג'פרי רוס שאל פעם את קורטני לאב איך זה יכול להיות שהיא נראית כרגע גרוע יותר מקורט קוביין? זה היה אחרי שקורט היה כבר מת משהו כמו שנה, כן? טוב, זה בדיוק מה שהפך אותו לאחד הקומיקאים הכי מפחידים בעולם, וסידר לו את הכינוי The Roastmaster General. יעני, הצולה הראשי. הצטרפו אליי לפרק הראשון בסדרת "חמישה קומיקאים שאתם חייבים להכיר", כדי להכיר את האיש שהפך טראומות אישיות לכלי הישרדותי ולמקצוע – ואז מצא דרך להעליב אנשים ולגרום להם ליהנות מזה. בואו, יהיה כיף.

This episode features Dr. Nikolaos Papadantonakis from the Winship Cancer Institute of Emory University and Dr. Amer Zeidan from the Yale School of Medicine, discussing research on Myelodysplastic Syndromes (MDS) presented at the 2025 European Hematology Association (EHA) Congress in Milan.

שם הפרק: זיכרון תרועה: נזכרים בראש השנה (שחר ענבר) מה הקשר בין ראש השנה שאנחנו חוגגים היום ובין זה המתואר במקרא? האם תמיד קראו לחג הזה ״ראש השנה״? ומה כבר קרה ב-א׳ בתשרי שדווקא תאריך זה נבחר להיות "ראש השנה"? האם זה היום בו נברא העולם כפי שטוענת המסורת, או אולי דווקא משהו אחר? אם בפסח חוגגים את היציאה ממצרים ובסוכות את ישיבת בני ישראל בסוכות – אז מה לכל הרוחות וראשי הדגים אנחנו חוגגים בראש השנה? מה חובות החג המפורטות בתורה, ומה הצטרף מאוחר יותר? והאם יכול להיות שראש השנה היהודי הגיע במקור בכלל מתרבות של עם אחר מהאזור? על כל השאלות האלה ועוד בפרק המיוחד לראש השנה בשידור נוסף, עם חוקר המקרא שחר ענבר האזנה נעימה, חג שמח ושנה טובה ומתוקה! יותם

האם היהדות חותרת לשוויון בין הגבר לאישה? למה היום יותר נשים רווקות מנשואות? איפה הגברים בתמונה? ולמה כל כך הרבה גברים בגיל 29 עדיין גרים אצל ההורים? רוני קרביץ מארח את מרים קסמן, חוקרת מגדר ודוקטורנטית לפסיכולוגיה, לשיחה על המשבר של הגבר המודרני. מרים מסבירה מדוע גברים היום מתחמקים מאחריות, איך הפמינזם השפיע על שני המינים, ומה היהדות אומרת על מה שנדרש מגבר אמיתי במערכת יחסים.

עושים חשבון מארחים את פרופסור אילן אלון, מומחה לכלכלת סין, לשיחה על השיטה הכלכלית, על הצמיחה המהירה ועל המחירים האנושיים הכבדים שלה. בנוסף, קצת פרספקטיבה על העוני הרב לצד העושר הרב, על המעורבות של השלטון בכלכלה, ועל השאיפות האימפריאליסטיות של סין.

אם אתם מספיק שנים בהייטק, בטח חוויתם את החוויה הזאת - שמועות מוזרות ברחבי הקומה, ואז מייל מוזר עם החלטה קיצונית. המנכ"ל פוטר, מישהו בכיר עוזב "לבלות זמן עם המשפחה", או מכירת החברה בהפתעה. היום נבוט וולק, משקיע בקרן Ground Up Ventures ומנחה Weekly Sync, חושף את מאחורי הקלעים: מי באמת מחליט? איך עובדות ישיבות בורד? מתי מנכ"לים מפוטרים? איך מזהים שחברה בצרות? ומה הסיפור המטורף של סם אלטמן ואופן AI.

בחודשים האחרונים פורסמו יותר ויותר אירועים שבהם אנשים שמתכתבים עם ChatGPT ובוטים אחרים, מפתחים דלוזיות, פסיכוזות ולעתים נקלעים לתוך מחילות של הזיה. בפרק בפרק הקודם התמקדתי בשאלה "איך זה קורה", הפעם אתמקד בשאלה אחרת: "למה זה קורה". תחילה אנסה להסביר מדוע אין טעם לבקש מהבוטים לספק הסבר שיבהיר למה הם עושים את מה שהם עושים ואחר כך אציג השערה שאני חושב שמסבירה למה חלק מהמשתמשים מוצאים את עצמם מדברים עם הבוטים האלו ובהדרגה גולשים תוך מחוזות ההזיה. קישורים: מיני סדרה: ריפלי https://www.imdb.com/title/tt11016042 כלי בינה מלאכותית עושים נזקים https://arstechnica.com/information-technology/2025/07/ai-coding-assistants-chase-phantoms-destroy-real-user-data/ למה אסור לסמוך על הבוטים שמסבירים את עצמם https://arstechnica.com/ai/2025/08/why-its-a-mistake-to-ask-chatbots-about-their-mistakes/ מדריך הפרומפטים של חברת אנת'רופיק https://docs.anthropic.com/en/home

אוקלומה, תחילת שנות ה60, נערה בת 18 שוכבת במיטה לאחר שקיבלה אבחנה של סכיזופרניה. הרופאים מנסים הכל אבל שום דבר לא עוזר והנערה אפילו מנסה לשים קץ לחייה. לאחר שנים של מה שהיא הגדירה ״עינויים רגשיים״ מבטיחה הנערה שאם היא תצא מהגיהינום הרגשי שלה היא תבטיח שתעזור לאחרים. אחרי עבודה קשה הנערה מצליחה להשתקם. היא לא שוכחת את ההבטחה שלה והופכת לפרופסור, פרופ׳ מרשל לינהן. מתוך הידע הרב שצברה ומה שחוותה על בשרה היא מפתחת טיפול חדש - DBT. אבל השיטה הזו לא מתאימה רק למאובחני סכיזופרניה ומאובחני אישיות גבולית, בהמשך היא נמצאה מתאימה לאבחנות רבות ויותר מכך, יש לכל אחד ואחת מאיתנו מה ללמוד ממנה. אורחת בפרק: אסתי ברוקמן, פסיכולוגית קלינית מומחית ומטפלת בשיטת DBT

"משחק החיים", כשמו כן הוא: משחק, שעשוע שמרתק מיליוני חובבי מתמטיקה בכל רחבי העולם כבר מזה חמישים שנה. אבל מתחת לפני השטח, משחק החיים הוא הרבה יותר ממשחק - הוא דוגמא מרתקת לסוג של מכונות וירטואליות שמכונות 'אוטומטיים תאיים', שיכולות ללמד אותנו כמה דברים מרתקים במיוחד על העולם שלנו - כמו למשל על הסיבות למורכבות של מערכות כמו מזג אוויר, מושבות נמלים ואפילו ההתנהגות האנושית. ואם חוקרים כדוגמת סטיבן וולפרם וקונרד סוזה צודקים - הם אפילו יכולים להוביל אותנו אל תשובה לשאלה הגדולה מכולן: טבעו של היקום. האזנה נעימה, רן

דורון חוזר להתאבסס על שמות פרטיים, מאיפה הם באו ולאן הם הולכים, והפעם: על ההשפעה המפתיעה של בנות ים על תפוצת שמות, ועל אחד השמות בעלי המוצא הכי מפתיע בשפה העברית: שירלי.

בפרק רותם ישראלי מארחת את תא"ל (מיל') יגאל סלוביק, מנכ"ל התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ומוטי לוזון, משנה למנכ"ל צמח המרמן. נדון בשאלה כיצד המחסור בכוח אדם בענף הבנייה גורם לעליית מחירי הדירות ולמה השבעה באוקטובר החריף את הבעיה. רמז: 80,000 עובדים פלסטינים הפסיקו לעבוד ביום אחד, אלפי עובדים זרים עזבו את הארץ, ועובד סיני הכפיל את מחירו. ננסה להבין כיצד משפיעים ההיבטיים התרבותיים בין העובדים הזרים על תהליך הבנייה, ומה המדינה עושה כדי להביא עובדים חדשים ולמה זה לוקח נצח? שמשלמים לעובד הופך לשקל נוסף בעלות הדירה שלכם.

פרק מיוחד שהוקלט במסגרת אירוע המאזינים שערכנו ביולי 2025 בעיר דוד ירושלים. יחד עם המאזינים והמאזינות שהגיעו לאירוע ערכנו סיור עם פרופ' יובל גדות מאונ' ת"א ומנהל שותף של החפירה בחניון גבעתי בעיר דוד. הסיור נערך כאמור בשטח G המיתולוגי, המוכר יותר כמבנה האבן המדורג. מהי החשיבות הגדולה של החלקה בליבת הויכוח על ההיסטוריה של ירושלים? איך ארכיאולוגיה עובדת באמת, מנקודת המבט של חפירת שטח? מה החשיבות של מציאת סלע האם בחפירה ארכיאולוגית? מהי סטרטיגרפיה ואיך בונים אותה במדרון שעליו בנו קיר תמך ענק? מה המשמעות של בניה מונומנטלית ואיך היא מתבטאת בשטח? מדוע תיארוכו של האתר קריטי לבניית ציר הזמן של ירושלים כולה? אילו מבנים ומערכות נבנו שם? מה לגבי מעיין הגיחון והקשר שלו לסיפור הגדול? האם פרופ' גדות מסכים עם התיארוכים של פרופ' פינקלשטיין? (רמז – לא...). ואולי הכי חשוב – היכן הארמון? היכן הבניה המונומנטלית שממנה נשאר לנו כיום רק "הקיר המדורג"? ולבסוף – נקנח בחלק המסורתי של שאלות ותשובות ששאלו המאזינים והמאזינות במהלך הסיור על כך ועוד בפרק שלפניכם שימו לב – תמונות משטח G ובהן נקודות הסיור עלו לעמוד עושים היסטוריה בפייסבוק האזנה נעימה, יותם

בפרק זה נספר את סיפורה של קהילת מונקאץ בכלל ואת סיפורה של הגימנסיה העברית בה בפרט. הסיפור של מונקאץ' מחזיק ביסודות הקיום היהודי המורכב והעשיר ערב השואה, ו"התקווה" של ילדי הגימנסיה היא לא רק שיר, אלא סימבול מושלם לכך. צוות יד ושם – ניהול פרויקט – לירז לחמנוביץ; כתיבה ועריכת תוכן – ד"ר בלהה שילה; עורכת ראשית – ד"ר בלהה שילה; יעוץ פדגוגי – ד"ר יעל ריצ'לר-פרידמן; הגשה – נעמה גלילעריכת סאונד

מאות מיליוני בני אדם משתמשים בצ'אטבוטים וזה לא מפתיע לגלות שחלקם מפגינים התנהגויות שיש בהן, למשל, מן ההתמכרות. אחרי הכל מבין מיליארדי בני האדם שאוכלים שוקולד, יהיו כמה שיתמכרו לשוקולד, מבין מיליארדי בני האדם שעושים קניות, יהיו כמה שיתמכרו לקניות, שלא לדבר על כך שלפעמים הבעיות שאנחנו רואים הן התוצאה ולא הסיבה. כלומר, בגלל שיש לי אישיות התמכרותית אני מבלה עשר שעות בצפייה בטלוויזיה. זה לא בגלל שהטלוויזיה "גרמה לי" להתמכר אליה אלא בגלל שאם זו לא היתה טלוויזיה זה כנראה היה משהו אחר. כך חשבתי על העניין עד לא מזמן אבל בחודשים האחרונים אני עוקב אחרי תופעה שהולכת ומתפשטת ברחבי העולם ואני מתחיל לשנות את דעתי: משתמשים ובעיקר בני משפחותיהם, מדווחים על אירועים פסיכוטיים, אירועים של הזיות, של פרנויה וניתוק מהמציאות, שמתרחשים אחרי סשנים ארוכים של שיחות עם הבוטים השונים. מה קורה במקרים האלו? האם אפשר למצוא דפוס משותף בשיחות שמתחילות כשיחה רגילות ובתוך זמן קצר יחסית הופכות לשיחות שנראה שיצאו מתוך הזיה? אני אספר על מחקר של קבוצת חוקרים בריטים שמספק קצה חוט להבנת הדינמיקה הרעילה הזו רגע לפני שננסה להבין למה האירועים האלו בכלל מתרחשים. קישורים: סיפורו אל אלן ברוקס https://www.nytimes.com/2025/08/08/technology/ai-chatbots-delusions-chatgpt.html רדיט: ChatGPT מעורר פסיכוזה https://www.reddit.com/r/ChatGPT/comments/1kalae8/chatgpt_induced_psychosis רולינג-סטונס: אנשים מאבדים את היקרים להם לטובת בינה מלאכותית https://www.rollingstone.com/culture/culture-features/ai-spiritual-delusions-destroying-human-relationships-1235330175/ סרטון הווידאו של משקיע הון הסיכון ג'ף לואיס https://x.com/GeoffLewisOrg/status/1945212979173097560 מחקר: שגעון טכנולוגי בשניים https://arxiv.org/abs/2507.19218

האם ייתכן שהמדע והיהדות לא סותרים זה את זו? ויותר מכך, האם ייתכן שהם תלויים האחד בשנייה? בפרק הזה מתארח פרופ' דוד איזנברג, ראש המעבדה לאלקטרוכימיה וראש התכנית לאנרגיה בטכניון ומגיש הפודקאסט "המדע מחפש משמעות" מגיע מדבר על אמונה, מדע ולמה בניגוד למה שכולם חושבים הם הולכים יד ביד.

לא מתחשק לך לקום בבוקר לעוד יום עבודה. הפקקים מעצבנים אותך, אין לך סבלנות ללקוחות וכל שיחת טלפון מוציאה אותך מדעתך. פעם אהבת את העבודה הזו, ממש אהבת, אבל משהו השתנה וקשה לך להגיד בדיוק מה. דבר אחד בטוח, לא טוב לך. בתוך כל זה המחשבה על חלומות, מטרות ואתגרים חדשים לא עוזבת אותך וההתלבטות מה לעשות נוכחת כל הזמן. אז מה לעשות? בפרק הזה יערה אלדמה, פסיכולוגית תעסוקתית מומחית, מגיעה לדבר על משמעות בעבודה: מה בכלל גורם לנו לקום בבוקר לעבודה ולהרגיש שהיא משמעותית עבורנו? מהם רכיבי המשמעות? מהן הסיבות שבגללן אנחנו עוזבים את מקומות העבודה שלנו? ואיך מזהים ששחיקה היא לא רק תקופה חולפת אלא תחושת היעדר משמעות?

עושים חשבון מארחים את פרופ' ויקטור לביא לפרק על המחקר שעוסק בהשפעת העמיתים - האנשים שאנחנו עובדים איתם או לומדים איתם, ואפילו חולקים איתם מגורים - על הישגים ועמדות. האם חשיפה לעובדים בעלי פריון עבודה גבוה מגדילה את פריון העבודה? האם חשיפה של ילדי בית ספר לתלמידים חזקים משפרת הישגים לימודיים? האם חשיפה לקבוצות אתניות מקטינה גזענות? ואיך אפשר להבחין בין מתאם לקשרים סיבתיים?

ב-1906, בנמל פורתסמות' שבאנגליה, הושקה ספינת המערכה 'דרדנוט' (Dreadnought). ברגע שבו פגש גוף המתכת הקמור של הספינה הבריטית את מי הנמל, השתנה עולם הלוחמה הימית לנצח. כל שאר אניות המערכה בעולם, בכל הציים הפכו בבת אחת ללא רלוונטיות. היא הייתה כה מהפכנית, כה חדשנית וכה רבת-עוצמה, עד שלא ניתן היה להשוות אותה לשום דבר שבא לפניה. האזנה נעימה, רן